דיכאון וחרדה

המונח "דיכאון" הינו נפוץ ביותר לתיאור תופעות נפשיות רבות, החל מתחושת חוסר שביעות רצון, דרך עצבות וכלה בכאב נפשי עמוק. אולם, פירושו האמיתי של דיכאון הינו הפרעה נפשית הפוגעת בתפקוד היומיומי התקין.

האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה קובעת, כי "האדם הדיכאוני יחווה איבוד עניין או הנאה כמעט בכל הפעילויות הרגילות והזמן החולף", דיכאון קליני מאופיין על ידי הופעה של חמישה או יותר מן הסימפטומים הבאים: הפרעות שינה, הפרעות אכילה, שנויים חדים במצב רוח, נטייה להסתגרות וניתוק חברתי, איבוד עניין בפעילויות הרגילות, עייפות ותשישות, חוסר רצון לפעילות, יכולת מופחתת לחשוב ולהתרכז ומחשבות נשנות על התאבדות.

נמצא כי מבחינה פיזיולוגית נובע הדיכאון מחוסר איזון ביוכימי במוח.

כיום, הגישה התרפויטית מתבססת על העלאת רמת הסרוטונין במוח.
יחד עם זאת, התרופות האנטי-דיכאוניות מהדור החדש יעילות בחלק מהמקרים וגורמות לתופעות לוואי רבות.

לדוגמא: פרוזאק, שבנוסף לתופעות הידועות הכוללות נדודי שינה, חרדות, אנורקסיה ואיבוד משקל, נקשרה לאחרונה לאי- תפקוד מיני ולהתמכרות ארוכת-טווח.

אסור לשכוח שגם לחוסרים תזונתיים יש השלכות מרחיקות לכת על הבריאות הנפשית.

מחסורים בויטמיני ,B1 ,B2 ,B6 ,B12 ,ביוטין, חומצה פולית וויטמין C – קשורים קשר ישיר לשינויים התנהגותיים ולתופעות כמו דיכאון, היסטריה, תשישות, חרדה, אי שקט, אי יציבות רגשית ומצבים פסיכוטיים.