קטרקט הינו מצב בו חלה התעבות הדרגתית של עדשת העין.
במהלך התקדמות המחלה העדשה מאבדת את שקיפותה, מתכהה או נאטמת.
היא מאבדת את היכולת של מיקוד האור, אינה מגיבה היטב לאור ומפתחת ליקוי ברפלקס האדום (ראיית לילה).
הסימפטום העיקרי בקטרקט הוא הפסקה הדרגתית וכואבת של הראייה.
קטרקטים הם הגורם מספר אחד לבעיות ראיה ולעיוורון בעולם.
הקטרקט אף עשוי לגרום או להחריף גלאוקומה.
הגורם העיקרי לקטרקט הוא הזדקנות, וליתר דיוק, נזק של רדיקלים חופשיים למבנה העדין של עדשת העין. זהו נזק המצטבר עם הגיל ונפוץ מאד בקרב האוכלוסייה המבוגרת.
צורה זו של קטרקט נקראת קטרקט סנילי ומופיעה בעיקר אצל אנשים מעל גיל 65. הרדיקלים החופשיים פוגמים בתהליך היווצרות הפרוטאינים, האנזימים וממברנות התאים בעדשת העין והם הגורם העיקרי לעלייה המתמדת באחוזי הקטרקט בקרב האוכלוסייה.
גורמים נוספים להתפתחות קטרקט הם:
מחלת הסוכרת (מאופיינת אף היא ברמה חמצונית גבוהה), מחלות עיניים, רמות קדמיום גבוהות, חשיפה לקרינה, פגיעה בעין או שימוש בתרופות מסוימות כגון סטרואידים.
הגלאוקומה היא בעיה של לחץ תוך עיני מוגבר כתוצאה מחוסר איזון בין ייצור הנוזל בעין לזרימתו. חסימת הזרימה היא הגורם העיקרי לבעיה זו וקיימת התאמה רבה בין איכות הקולגן ותכולתו בעין לבין הגלאוקומה. ככל שסיבי הקולגן רגישים יותר עולה הסיכון לפתח הפרעות שונות, לרבות הגלאוקומה.
הסימפטומים של גלאוקומה כוללים:
איבוד הדרגתי של ראיה היקפית ,כאב חד ,טשטוש הראייה ,דלקת הלחמית ואישון מורחב ועלייה קבועה של הלחץ התוך עיני.
קיימים 2 סוגים של גלאוקומה:
חריפה (10% מהמקרים) – מחייבת טיפול מיידי ואף ניתוח.
כרונית (90% מהמקרים) – מגיבה היטב לטיפול בהשלמות תזונתיות שנועד להפחתת הלחץ התוך עיני ושיפור בחילוף החומרים של הקולגן.
מומלץ להפחית צריכת מזונות מעובדים או עתירי שומן, אשר מעודדים היווצרות רדיקלים חופשיים.
כמובן, יש להעדיף פירות וירקות טריים, רצוי להפחית צריכת סוכרים פשוטים ויש להימנע מחשיפת יתר לשמש.
המלצות אלו חשובות גם לאחר ניתוח להסרת הקטרקט, משום שהן מעכבות את התהליכים הגורמים להופעת הקטרקט.
