דלג לתוכן הראשי

7 תרופות טבעיות לצרבת ולרפלוקס חומצי

לחומציות בקיבה, צרבת ורפלוקס יש כמה פתרונות טבעיים עם תועלת קלינית: סידן כסותר חומצה, בטאין HCL, אלגינט שיוצר שכבת הגנה מעל תוכן הקיבה, מלטונין, שוש נטול גליציריזין (DGL), מסטיק תמני ושילוב של זנגביל וארטישוק. לצד זאת, הרבה מההקלה מגיעה מהימנעות ממה שמחליש את השסתום שבין הקיבה לוושט.

צרבת, רפלוקס חומצי וקיבה עצבנית הם שמות נפוצים לבעיות במערכת העיכול העליונה שאינן קשורות לכיב קיבה. מעבר לתחושת הצריבה, הם יכולים לגרום לקושי בבליעה, ללחץ או כבדות אחרי האוכל, לתפיחות בבטן ולכאבים ועוויתות באזור הקיבה.

למה נוצרת חומציות בקיבה ורפלוקס

ברוב המקרים הצרבת נגרמת מזרימה של מיצי קיבה במעלה הוושט. התוכן שעולה מורכב מחומצה, מרה, פפסין ואנזימים נוספים שמגרים את הוושט ועלולים לפגוע בו, ולכן הצריבה מקרינה כלפי מעלה ומחמירה בשכיבה.

הגורם המרכזי הוא שינוי בתפקוד של סוגר הוושט התחתון (LES), השסתום המעגלי שמפריד בין הוושט לקיבה. כשהסוגר רפוי, תוכן הקיבה עולה. מה שמוריד את הטונוס שלו:

  • גורמים מכניים: בקע סרעפתי, הריון או השמנת יתר.
  • אכילה: אכילת יתר ועיכול לקוי.
  • מזונות והרגלים: עישון, שוקולד, מאכלים מטוגנים, משקאות מוגזים, אלכוהול וקפאין.
  • תרופות: תרופות ליתר לחץ דם, נוגדי דיכאון, הורמונים, אנטיביוטיקה, כימותרפיה וביספוספונטים.

7 טיפולים טבעיים לחומציות בקיבה ולצרבת

1. סידן כסותר חומצה

סידן קרבונט וסידן ציטרט משמשים כסותרי חומצה להקלה על צרבת שמופיעה מדי פעם. המינון המקובל לשימוש חד פעמי הוא 500 עד 1,000 מ"ג. מקורות סידן במזון: חלב, אגוזים ודגנים.

2. בטאין הידרוכלוריד (HCL)

כשהצרבת או הקיבה העצבנית נובעות דווקא ממחסור בחומצת קיבה, תוסף HCL יכול לעזור. היכולת לייצר חומצת קיבה יורדת עם הגיל, ובמחקרים מסוימים נמצאה תפוקה נמוכה של HCL אצל יותר ממחצית מבני ה60 ומעלה. סימן אופייני למחסור הוא גזים ובטן תפוחה תוך 30 דקות מהארוחה.

  • מינון מקובל למבוגרים: כמוסה אחת או שתיים של 500 מ"ג עם האוכל, עד שלוש פעמים ביום.
  • התוסף צריך להכיל גם את האנזים פפסין או פרוטיאז מפטריות לפירוק חלבונים.
  • אין ליטול HCL על בטן ריקה, אלא רק אחרי כמה נגיסות מהארוחה.
  • עם כיב פפטי פעיל, בהריון או בהנקה יש להתייעץ עם גורם רפואי לפני השימוש. יש להרחיק מהישג ידם של ילדים.

3. אלגינט: שכבת הגנה שחוסמת את הרפלוקס

אלגינט (חומצה אלגינית) הוא סיב תזונתי מדפנות התאים של אצות חומות, שסופח מים בכמות של עד פי 200 עד 300 ממשקלו והופך לג'ל. בשילוב עם חומרי בופר טבעיים כמו סידן קרבונט הוא יוצר מעין רפסודה שצפה מעל תוכן הקיבה וחוסמת את עלייתו לוושט, ובהמשך מתעכל חלקית ומופרש כמו סיבים תזונתיים אחרים.

  • נוטלים אותו אחרי הארוחה, כטבליות לעיסה או כנוזל. בכמוסות או בזמן הארוחה הוא מתערבב עם תוכן הקיבה ולא יוצר רפסודה.
  • המינון המקובל: 400 עד 1,000 מ"ג אחרי כל ארוחה ו30 דקות לפני השינה. כשנוטלים רק בערב, לוקחים אותו 30 דקות לפני השינה ונמנעים משכיבה 30 דקות.
  • לא ידועות לאלגינט תופעות לוואי או אינטראקציות עם תרופות.

4. מלטונין

מלטונין ממלא תפקיד חשוב בהגנה על הקיבה והמעי, וכמותו במערכת העיכול גבוהה פי 400 מזו שבמוח. מחקרים מצאו שהוא מעלה את הטונוס של סוגר הוושט התחתון, מגדיל את רמת הגסטרין בדם (ההורמון שממריץ הפרשת מיצי קיבה) ומפחית את תפוקת החומצה. במחקרים השתמשו ב3 מ"ג בערב.

5. שוש נטול גליציריזין (DGL)

DGL מופק משורש שוש קירח (ליקוריץ) אחרי הוצאת הגליציריזין, תרכובת שעלולה להעלות את לחץ הדם. הוא ממריץ את מנגנוני ההגנה הטבעיים של רירית הקיבה והוושט ועוזר לרפא אותה, משפר את כמות ואיכות החומרים שמגינים על הרירית, מאריך את חיי תאי המעי ומשפר את אספקת הדם לרירית. המינון המקובל: טבלית לעיסה אחת או שתיים 20 דקות לפני כל ארוחה, במשך 8 עד 16 שבועות.

6. מסטיק תמני

מסטיק תמני מופק מגומי עץ המסטיק ויעיל נגד החיידק H. pylori. בניסוי אקראי ומבוקר פלצבו, 77% מהסובלים מדיספפסיה שנטלו 350 מ"ג שלוש פעמים ביום במשך 3 שבועות דיווחו על שיפור בצרבת, בקיבה העצבנית ובכאבים בבטן העליונה.

7. שורש זנגביל ועלי ארטישוק

שילוב של תמצית שורש זנגביל (Zingiber officinalis) ותמצית עלי ארטישוק (Cynara scolymus) שיפר תסמינים של קיבה עצבנית והפרעות ניע בקיבה ובמעי, שעלולות לגרום גם לצרבת, ועשוי להועיל בדיספפסיה שאינה על רקע כיב. במחקר השתמשו ב20 מ"ג תמצית זנגביל (33% ג'ינג'רולים ושוגאולים) ו100 מ"ג תמצית עלי ארטישוק (20% חומצות קפאוילקיניות).

גזים ונפיחות אחרי האוכל: התפקיד של אנזימי העיכול

גזים ונפיחות שמופיעים 45 דקות עד שעתיים אחרי הארוחה נובעים לרוב מאחד הגורמים האלה:

  • מחסור באנזימי עיכול ואי סבילות למזונות מסוימים.
  • צמיחת יתר של חיידקים או שמרים במעי הדק.
  • מזונות שגורמים לגזים, כמו סוכר ופחמימות תוססות (FODMAP).

לעיתים קרובות מה שגורם לגזים הוא לא המזון עצמו אלא המחסור באנזים שמפרק אותו. הדוגמה המוכרת היא אי סבילות ללקטוז: כשהגוף לא מייצר מספיק לקטאז, הלקטוז שבחלב לא מתפרק וגורם לגזים, לנפיחות ואפילו לשלשול. תוסף לקטאז שנלקח יחד עם מוצרי החלב יעיל מאוד במניעת התסמינים.

תוסף אנזימי עיכול יכול:

  • להקל על גזים ונפיחות שנובעים מעיכול לקוי.
  • להפחית גירוי של רירית המעי ממזון שלא התעכל, גירוי שלאורך זמן עלול להוביל לדלקת ולתסמונת המעי הדולף.
  • לתמוך בהרכב המיקרוביום וביציאות סדירות, ולמנוע צמיחת יתר של חיידקים ושמרים במעי הדק.

התוספים בשוק שונים מאוד באיכות ובמינוני האנזימים, ולכן כדאי לבחור מותג מוכר וליטול לפי ההוראות שעל התווית, בדרך כלל ממש לפני הארוחה או אחרי כמה נגיסות ממנה. מגוון תוספים לעיכול תמצאו במחלקת תוספי התזונה של טבע ובריאות.

מתי כדאי להתייעץ עם רופא

כיב פפטי פעיל, הריון והנקה הם מצבים שבהם יש להתייעץ עם גורם רפואי לפני נטילת תוספים לצרבת. כדאי להתייעץ גם כשהתסמינים קשים במיוחד בשכיבה ואינם משתפרים, וכשאתם נוטלים באופן קבוע אחת מהתרופות שעלולות להחמיר רפלוקס.