דלג לתוכן הראשי

מהו סלניום וכיצד הוא עוזר לגוף?

סלניום הוא מינרל קורט חיוני שהגוף אינו מייצר בעצמו, ולכן חייבים לקבל אותו מהמזון או מתוסף תזונה. המקורות העשירים ביותר לסלניום במזון הם אגוזי ברזיל (אגוז אחד מספק כמעט את כל הכמות היומית הנדרשת), ולצדם דגים ופירות ים, ביצים, בשר ועוף. הגוף זקוק לו בכמויות זעירות בלבד, אבל בלעדיו נפגעים תפקוד בלוטת התריס, פעילות מערכת החיסון וההגנה של התאים מפני נזקי חמצון. במדריך הזה תמצאו מה סלניום עושה בגוף, באילו מזונות הוא נמצא, כמה צריך ביום ומתי כדאי לשקול תוסף.

סלניום

מה זה סלניום ואיך הגוף משתמש בו

סלניום (Selenium) הוא יסוד שנמצא באדמה, במים ובחלק מהמזונות שאנחנו אוכלים. הוא שייך למינרלי הקורט (trace minerals), מינרלים שהגוף צריך בכמויות קטנות מאוד, אבל לא יכול לתפקד בלעדיהם. את החשיבות התזונתית שלו גילו רק בשנות ה-50 של המאה ה-20, כשמדענים מצאו שהוא נחוץ למניעת מחלות מסוימות בבעלי חיים, ומאז מחקרים רבים הראו כמה הוא חיוני גם לבריאות האדם.

בגוף, סלניום משמש לבניית חלבונים מיוחדים בשם selenoproteins, שהסלניום הוא חלק מהמבנה שלהם. רבים מהם פועלים כאנזימים נוגדי חמצון שמגנים על התאים, והמוכרים שבהם הם האנזימים מסוג glutathione peroxidase, שהם חלק ממערכת ההגנה הטבעית של הגוף.

התפקידים של סלניום בגוף

הגנה על התאים מפני נזקי חמצון

התפקיד המרכזי של סלניום הוא נטרול רדיקלים חופשיים: מולקולות לא יציבות שנוצרות בתהליכים מטבוליים ומחשיפה לזיהום, לעישון ולקרינה. כשרמת הסלניום תקינה, האנזימים נוגדי החמצון מנטרלים אותן לפני שהן פוגעות בממברנות התאים, ב-DNA ובחלבונים חיוניים, וכך עוזרים למנוע סטרס חמצוני, מצב שבו הגוף כבר לא מצליח להתמודד עם עודף הרדיקלים.

סלניום ובלוטת התריס

בלוטת התריס היא הרקמה עם ריכוז הסלניום הגבוה ביותר בגוף, וזה לא במקרה. הסלניום נחוץ להמרת הורמון T4 (תירוקסין) לצורה הפעילה יותר שלו, T3 (טרייודוטירונין). כשאין מספיק סלניום התהליך נפגע, ועלולים להופיע תסמינים של תת פעילות של בלוטת התריס כמו עייפות, עלייה במשקל וירידה במצב הרוח. הוא גם מגן על הבלוטה עצמה מפני נזקי החמצון שנוצרים בזמן ייצור ההורמונים, ומחקרים מראים שתוספי סלניום עשויים לסייע במצבים של דלקת אוטואימונית של בלוטת התריס (Hashimoto's thyroiditis).

חיזוק מערכת החיסון

סלניום משפיע על היכולת של הגוף להילחם בזיהומים ולייצר נוגדנים. רמה תקינה שלו תורמת לפעילות של תאי חיסון שונים, ובהם תאי T ותאי NK (Natural Killer). יש לו גם תכונות נוגדות דלקת, שחשובות במיוחד למי שסובלים ממחלות אוטואימוניות או ממצבי דלקת כרוניים.

רוצים להתייעץ על תוספי תזונה? הצוות המקצועי של "טבע ובריאות" זמין לייעוץ אישי ללא התחייבות בטלפון 08-8552262.

פוריות ובריאות הרבייה

אצל גברים סלניום נחוץ לייצור תקין של זרע ותורם לתנועתיות ולאיכות של תאי הזרע, ומחקרים מצאו קשר בין רמות נמוכות שלו לבין ירידה בפוריות. אצל נשים הוא תומך בתפקוד תקין של השחלות ומגן על הביציות מפני נזקי חמצון.

יתרונות הסלניום לבריאות לפי המחקר

  • לב וכלי דם: רמה נאותה של סלניום עשויה להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם. הוא מפחית סטרס חמצוני בכלי הדם, משפר את תפקוד האנדותל (הרקמה שמצפה את כלי הדם מבפנים) ועשוי להשפיע לטובה על רמות הכולסטרול. המחקר בתחום עדיין נמשך והתוצאות לא תמיד עקביות, וסלניום אינו תחליף לטיפול רפואי במחלות לב.
  • מוח וזיכרון: רמות נמוכות של סלניום עשויות להיות קשורות לירידה קוגניטיבית ולסיכון מוגבר לדמנציה ואלצהיימר. הממצאים הראשונים מעודדים, אבל נדרש מחקר נוסף.
  • עור, שיער וציפורניים: סלניום תורם לחידוש תאי העור ולהגנה עליהם מפני קרינת UV ומזהמים סביבתיים, עשוי לסייע במניעת הזדקנות מוקדמת של העור ותומך בבריאות השיער והציפורניים.

סלניום במזון: באילו מזונות הוא נמצא

רוב האנשים יכולים לקבל את כל הסלניום שהם צריכים מתזונה מגוונת. אלה המקורות העיקריים:

מקורות מן החי ואגוזי ברזיל

  • אגוזי ברזיל: המקור העשיר ביותר. אגוז אחד מכיל 68-91 מיקרוגרם סלניום, כמעט כל הצורך היומי. בגלל זה קל להגיע לעודף, ולא כדאי להגזים בכמות.
  • דגים ופירות ים: טונה, סרדינים, סלמון ורכיכות. 100 גרם טונה עשויים להכיל 60-80 מיקרוגרם.
  • ביצים: כ-15-20 מיקרוגרם לביצה, רובם בחלמון.
  • בשר ועוף: בעיקר כליות, כבד ועוף.

מקורות צמחיים

כמות הסלניום בצמחים תלויה בריכוז שלו באדמה שבה גדלו, ובישראל הריכוז הזה משתנה מאזור לאזור.

  • דגני בוקר מועשרים, שלעתים קרובות מוסיפים להם סלניום
  • אורז חום, שיבולת שועל ופסטה מחיטה מלאה, בכמויות מתונות
  • קטניות כמו עדשים ושעועית, בכמויות נמוכות יותר ממקורות מן החי
  • זרעים ואגוזים: זרעי חמנייה, זרעי צ'יה ושקדים

כמה סלניום צריך ביום

הכמות היומית המומלצת משתנה לפי גיל ומצב:

  • מבוגרים: 55 מיקרוגרם ליום
  • נשים בהריון: 60 מיקרוגרם ליום
  • נשים מניקות: 70 מיקרוגרם ליום
  • ילדים: 20-40 מיקרוגרם, לפי הגיל

הרף העליון הבטוח הוא 400 מיקרוגרם ליום, ואין לחרוג ממנו אלא בהמלצת איש מקצוע.

מתי כדאי לשקול תוסף סלניום

רוב האנשים מקבלים מספיק סלניום מהתזונה, אבל יש מצבים שבהם תוסף תזונה עשוי לעזור:

  • מגורים באזור שבו האדמה דלה בסלניום
  • צמחונים וטבעונים שהתזונה שלהם לא כוללת מספיק מקורות סלניום
  • מחלות מעיים שפוגעות בספיגת מינרלים
  • תת פעילות של בלוטת התריס, בהתייעצות עם רופא

לפני שמתחילים ליטול תוסף סלניום מומלץ להתייעץ עם איש מקצוע. בחנויות "טבע ובריאות" תמצאו מגוון רחב של תוספי סלניום באיכות גבוהה מהמותגים המובילים, וגם במחלקת ויטמינים ומינרלים באתר. הנטורופתים המוסמכים שלנו זמינים לייעוץ מקצועי ואישי בטלפון 08-8552262.

סימנים לחוסר בסלניום

חוסר בסלניום נדיר במדינות מפותחות, אבל כשהוא מופיע הוא עלול לגרום ל:

  • חולשת שרירים
  • עייפות כרונית
  • ערפול מחשבתי
  • נשירת שיער
  • מערכת חיסון חלשה וזיהומים חוזרים
  • בעיות פוריות
  • בעיות בבלוטת התריס

אם אתם מזהים את התסמינים האלה, כדאי לפנות לרופא ולבצע בדיקת דם שמודדת את רמת הסלניום.

לסיכום

סלניום הוא מינרל קטן בכמות וגדול בחשיבות: הוא מגן על התאים, תומך בבלוטת התריס, במערכת החיסון ובמערכת הרבייה. את רוב הצורך אפשר לקבל מתזונה מגוונת שכוללת דגים, פירות ים, ביצים, אגוזי ברזיל ודגנים מלאים. במקרים מסוימים תוסף יכול להשלים את החסר, אחרי התייעצות עם איש מקצוע. הוא חלק חשוב מהתמונה, אבל לא הפתרון כולו: תזונה מאוזנת ואורח חיים בריא הם הבסיס.

המידע במאמר מיועד למטרות לימוד בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי. לפני שמתחילים ליטול תוספי תזונה או משנים את התזונה באופן משמעותי, התייעצו עם רופא או נטורופת מוסמך.