הדרך הטבעית לאיזון הכולסטרול

כולסטרול והסוגיות השנויות במחלוקת בנושא טיפול בכולסטרול גבוה
ייצור סטטינים, תרופות להורדת כולסטרול, הוא מגזר עסקי גדול. סטטין בשם ליפיטור הוא התרופה הנמכרת ביותר בכל הזמנים.
שווי המכירות של ליפיטור לאורך כל ההיסטוריה מסתכם ביותר מ-150 מיליארד דולר. זה יוצר תמריץ כלכלי משמעותי וברור לעודד רישום מתמשך של תרופות להורדת כולסטרול בהיקפים ויותר גדולים.
בהתאם לזאת, נדרשים מחקרים גלויים ובלתי משוחדים כדי להעריך את יעילותם. למרבה הצער, המערך הקיים והמבוסס של פרסום מחקרים על תרופות לטיפול בכולסטרול גבוה מעלה מספר שאלות וסוגיות חשובות.
כמעט כל המחקרים על כולסטרול שממומנים על-ידי תעשיית התרופות עוברים דרך ארגון אחד. לקבוצת החוקרים הזאת יש קשרים כלכליים לתעשיית התרופות.
זהו הגוף היחיד לו יש גישה לנתונים הגולמיים שבהם משתמשים ברוב המחקרים על טיפול בכולסטרול.
אמנם לאחרונה קבוצת המחקר המדוברת הורחבה ונוסף אליה פנל פיקוח עצמאי, אבל השאלות עומדות בעינן.
שימוש בתרופות להורדת כולסטרול למניעה ראשונית של מחלות לב הביא לעלייה משמעותית בשימוש בתרופות הללו.
מניעה ראשונית היא שימוש בתרופות להורדת כולסטרול במטופלים עם סיכון נמוך וכולסטרול גבוה, במטרה למנוע מחלות לב.
חלק מהבעיה קשור למתודולוגיה הלקויה במחקרים שנערכו לפני 2006. ניתן לחשוד ברוב המחקרים המוקדמים על סטטינים.
מעניין כי באופן כללי ניסויים קליניים באיכות טובה יותר שפורסמו לאחר 2006 לא הצליחו להדגים כי סטטינים מפחיתים תמותה.
אם מחלות לב הן גורם התמותה המוביל וכולסטרול אשם בכך, הרי שניתן לצפות כי הורדת רמת הכולסטרול תעניק תועלת חד-משמעית בצורה של הפחתת הסיכון למוות.
לאור כל הבעייתיות במאמרים שהתפרסמו על טיפולים להורדת כולסטרול, על מה בהחלט ניתן להמליץ?
אודות הכולסטרול הטוב והרע
כולסטרול הוא חלק חיוני מהגוף שלנו, ויש לו תפקידים רבים בפעילות הרגילה של תאי הגוף. הוא אחד מאבני הבניין העיקריות של קרומי התאים.
כולסטרול הוא גם אבן הבניין של ויטמין D ושל הורמונים כמו קורטיזול, אסטרוגן, טסטוסטרון ופרוגסטרון. כולסטרול גם עוזר לעכל ויטמינים מסיסי שומן, כמו ויטמין A, ויטמין D, ויטמין E וגם ויטמין K.
כולסטרול מסתובב בכל הגוף בדם, בצורות שונות.
שתי הצורות העיקריות של כולסטרול שהן בעלות חשיבות קלינית הן ליפופרוטאין בעל צפיפות גבוהה (HDL), או הכולסטרול הטוב, וליפופרוטאין בעל צפיפות נמוכה (LDL), או הכולסטרול הרע.
LDL תורם לסיכון המוגבר להתפתחות של רבדים טרשתיים בכלי הדם. תפקידו הוא להעביר כולסטרול בכל הגוף, וכאשר הוא לא נדרש לתיקון תאים, הוא מאוחסן על דפנות העורקים.
לרבדים הטרשתיים הללו יש השפעה שלילית קיצונית על הבריאות, כולל סיכון להתקף לב, למחלת עורקים היקפיים, למפרצת באבי העורקים ואפילו לשבץ.
מצד שני HDL ידוע בתור הכולסטרול "הטוב", כי הוא מעביר כולסטרול מהרקמות אל הכבד, יש לו סגולות נוגדות דלקת והוא עוזר לפרק רבדים טרשתיים שנתקעים על דפנות כלי העורקים שלנו.
אם אחרי בדיקות השגרה השנתיות רופאים אמרו לכם שיש לכם כולסטרול גבוה, הרי שבדרך כלל מדובר ברמת LDL שעולה על 160 מ"ג/ד"ל.
אפילו רמת LDL בין 100 ל-150 מ"ג/ד"ל מגדילה את הסיכון למחלות לב וכלי דם בכ-30-40%, במיוחד בקרב בוגרים צעירים.
רמת ה-HDL יכולה להיות גבוהה או לא גבוהה, אבל בכל מקרה רמת LDL גבוהה יכולה להוות גורם סיכון להתפתחות של מחלות לב וכלי דם.
על כן, יש חשיבות חיונית לתזונה בריאה, לפעילות גופנית ולהימנעות מעישון. וגם התוספים המפורטים למטה עשויים לעזור.
האם כולסטרול גבוה זה רע?
אנחנו יודעים זה שנים כי רמת LDL גבוהה מאוד יכולה להיות תוצאה של בעיות גנטיות. חולים עם יתר כולסטרול משפחתי לעתים קרובות מפתחים מחלות לב בגיל צעיר.
המחלה הזו נחשבת ל"מחלת המודל" שמדגימה את הקשר בין כולסטרול למחלות לב. היא אכן מראה בצורה ברורה כי כולסטרול גבוה באמת מגדיל את הסיכון למחלות לב ולמוות.
אבל כמו רוב הדברים ברפואה, נראה כי הרעיון שלפיו כולסטרול גבוה זה תמיד נראה הוא פשטני מדי.
אמנם הסוגיה הזאת מאוד שנויה במחלוקת, אבל מחקרים רבים הראו כי כולסטרול גבוה בגילאים מבוגרים מעניק השפעה מגינה או מפחית נזקים.
הנתונים הקיימים גורסים כי רמות גבוהות יותר של כולסטרול כללי, LDL ו-HDL אחרי גיל 65 עשויות להעניק השפעה מגינה, לשפר את הבריאות הכללית ולהפחית תמותה.
יש לכולסטרול תפקיד בתגובה החיסונית, כך שהוא מגן מפני זיהומים, וייתכן שזה נהיה חשוב יותר ככל שאנו מזדקנים.
מצד שני, נתונים אחרים גורסים כי יש תועלת בהורדת כולסטרול לאחר אירוע לבבי משמעותי, כמו התקף לב.
במלים אחרות, הורדת כולסטרול אצל מטופלים עם מחלת לב קשה ומסכנת חיים היא גישה סבירה להפחתת הסיכון לבעיות לב בעתיד.
סטטינים הם קו הטיפול המקובל הראשון להורדת כולסטרול. למרבה הצער, לחלק מהמטופלים יש אי-סבילות לתרופות הללו.
סטטינים גם מגדילים את הסיכון לסוכרת. אם קיימת התוויה לכך, טיפולים טבעיים להורדת כולסטרול עשויים להוות חלופה סבירה עבור חלק מהאנשים שמתקשים להוריד את רמת הכולסטרול.
גישות טבעיות לטיפול בכולסטרול גבוה
תזונה
תזונה יכולה לתרום להורדת כולסטרול, וסוגי השומנים שאנו אוכלים יכולים להעלות או להפחית את הסיכונים.
חומצות שומן טרנס, או שומני טרנס, הם שומנים מעשה ידי אדם עם יציבות גבוהה יותר ומשך חיי מדף ארוך יותר. למרבה הצער, יש להם השפעה שלילית חד-משמעית על בריאות הלב.
צריכת שומני טרנס מביאה לעלייה ברמות ה-LDL ומגדילה את הסיכון להתקף לב, לשבץ ולמוות. קיימות עדויות די ברורות לכך שאין מקום לשומני טרנס בתזונה בריאה.
כשאתם מעיינים ברשימת המרכיבים, שימו לב לשומנים "מוקשים". כל השומנים הללו הם שומני טרנס, ורצוי לא לצרוך אותם.
נראה כי יש לתזונה עתירת חומצות שומן חד-בלתי רוויות השפעה חיובית ברורה על רמות הכולסטרול ועל מחלות לב. שמן זית עשיר בחומצות שומן חד-בלתי רוויות.
קיימות עדויות משמעותיות לכך שצריכת שומנים חד-בלתי רוויים בכמות של 20% מהצריכה הקלורית הכוללת מפחיתה את הסיכון לאירועים לבביים, כולל ירידה של 20% בסיכון להתקף לב.
ידוע כי גם אגוזים בריאים ללב. מחקרים רבים הראו כי צריכת אגוזים מביאה לירידה בכולסטרול הכללי ובכולסטרול ה-LDL.
באופן כללי, 45 גר' של אגוזים ביום היא כמות סבירה. לאגוזי מלך וגם לשקדים יש העדויות המחקריות החזקות ביותר.
אבל מחקרים על אגוזי לוז, אגוזי פקאן, פיסטוקים, אגוזי קשיו, אגוזי מקדמיה, וגם בוטנים מצביעים על כך שגם לכל סוגי האגוזים הללו יש השפעה מועילה.
פיטוסטרולים
פיטוסטרולים הם סטרואידים צמחיים. דווח כי ייתכן שיש להם השפעה נוגדת דלקת וגם נוגדת חמצון.
בין הסגולות שלהם שתוארו במחקרים השפעה לאיזון רמות הסוכר בדם ולהורדת כולסטרול. מחקרים גילו כי צריכת פיטוסטרולים בכמות של כ-2 גרמים ביום יכולה להביא לירידה של בין 8% ל-10% ברמת ה-LDL.
פיטוסטרולים, אשר מצויים באגוזים, בזרעים, בשמנים, בשעועית וגם בדגנים מלאים, ככל הנראה תורמים להשפעתן המועילה של המזונות הללו על בריאות הלב.
פיטוסטרולים מסיסים בשומן, ולכן נראה כי יעילותם מרבית כאשר צורכים אותם עם מזון ועם שומן. כאשר משתמשים בתוספי פיטוסטרולים, אופן המיצוי והעיבוד שלהם יכול להיות חיוני להשגת תועלת טיפולית.
שום
אמנם ממצאי המחקרים על התועלת של שום להורדת כולסטרול שפורסמו לאורך השנים הם מעורבים, אבל מטא-אנליזה גדולה שפורסמה לאחרונה מצביעה על השפעה משמעותית שלו.
באופן כללי, תוספי שום הביאו בממוצע לירידה של 17 מ"ג/ד"ל ברמת הכולסטרול הכללי, וירידה של 9 ג"ר/ד"ל ברמת ה-LDL.
עורכי המחקר הגיעו למסקנה כי ההשפעה המועילה הזו אמורה להוריד את הסיכון לאירועים לבביים בעד 38% באדם ממוצע בגיל 50.
סיבים מסיסים
סיבים חשובים לבריאות. לפי מספר מחקרים חדשים, כל תוספת של שבע גרמים של סיבים מפחיתה את הסיכון למחלות לב ב-9%.
נראה כי יש לסיבים מסיסים, שמצויים בשיבולת שועל, בפסיליום וגם בזרעי פשתן תועלת מתונה להורדת הכולסטרול הכללי וה-LDL.
קרוב לוודאי שהם פועלים על-ידי קשירת כולסטרול במערכת העיכול וסילוקו מהגוף.
תמצית תה ירוק
תה ירוק מופק מעלי הצמח קמליה סינית (Camellia sinensis), אותו צורכים בכל רחבי העולם. במדינות מסוימות משתמשים בו למטרות רפואיות.
הוא מכיל נוגדי חמצון ו-14 סוגי פוליפנולים שעשויים להפחית את הסיכון למחלות לב וכלי דם.
סקירה של 14 מחקרים על צריכה של חליטת תה ירוק ותוספים עם תמצית תה ירוק העלתה כי זה עוזר להוריד את רמת הכולסטרול הכוללת ואת רמת ה-LDL בדם.
אחת הדרכים שבהן תה ירוק יכול לעזור בהורדת רמות ה-LDL היא עיכוב של ספיגת כולסטרול והפחתת רמת הכולסטרול בכבד.
מולקולות נוגדות חמצון בשם קטכינים שמכיל תה ירוק גם עשויות לעזור במניעת ייצור כולסטרול.
אבל מאחר שלא הודגם שתמצית תה ירוק עוזרת להעלות את רמות ה-HDL, אולי תרצו לנסות גם תוספים אחרים שיכולים לעזור להעלות את רמת הכולסטרול הטוב.
חומצות שומן אומגה-3
חומצות שומן רב-בלתי רוויות (ראשי התיבות באנגלית: PUFA), כמו אומגה-3 ואומגה-6, ממלאות תפקיד חשוב בגוף שלנו, בפרט במבנה של קרומי תאי המוח, העיניים ואברים נוספים.
חשוב לציין כי חומצות שומן רב-בלתי רוויות, כמו חומצות השומן אומגה-3, עוזרות לווסת את רמת הדלקת, כאשר דלקת עלולה להגדיל את הסיכון להתפתחות של רבדים טרשתים.
במחקר אפידמיולוגי שנערך בגרינלנד הודגם שיעור נמוך יותר של מחלות לב וכלי דם בקרב תושבי גרינלנד. קרוב לוודאי שזה נובע מהצריכה הגבוהה של דגים ושמני דגים באי זה.
במחקר זה החוקרים ניתחו את ריכוזי חומצות השומן מסוג אומגה-3 ואומגה-6 בדם.
הם גילו רמות גבוהות יותר של HDL בקרב אנשים עם רמות גבוהות יותר של חומצות שומן אומגה-3.
חומצות שומן אומגה-3 יכולות גם להפחית את רמות ה-LDL, ובכך למנוע התפתחות של רבדים טרשתים.
מנהל המזון והתרופות בארה"ב אישר שימוש בחומצות שומן אומגה-3 לאיזון של רמות כולסטרול גבוהות בדם.
המינון המומלץ לפי מנהל המזון והתרופות הוא 4 גרמים של חומצות שומן אומגה-3 ביום. בדרך כלל נוטלים אותן בכמוסות של 2 גרמים, פעמיים ביום.