אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה: מדריך מקיף לשילוב נכון ביניהם

בעולם הרפואה המודרנית, אנטיביוטיקה היא אחד הכלים החשובים ביותר במלחמה נגד זיהומים בקטריאליים. עם זאת, רבים מאיתנו חווים תופעות לוואי לא נעימות בזמן הטיפול האנטיביוטי – החל משלשולים וכאבי בטן ועד לבעיות עיכול ממושכות. כאן בדיוק נכנסת הפרוביוטיקה לתמונה.

נתונים מראים כי בישראל נרשמים מדי שנה למעלה מ-8 מיליון מרשמים לאנטיביוטיקה, כשכ-30% מהמטופלים מדווחים על תופעות לוואי במערכת העיכול. המודעות לחשיבות שילוב פרוביוטיקה בזמן טיפול אנטיביוטי הולכת וגדלה, אך עדיין ישנה אי-בהירות לגבי הדרך הנכונה לעשות זאת.

מדריך זה יסביר בצורה מקיפה כיצד לשלב בין אנטיביוטיקה ופרוביוטיקה באופן מיטבי, מתי לקחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה מתי לקחת כל אחת מהן ובאילו מינונים, ואיך הפרוביוטיקה עוזרת לשקם את המיקרוביום שנפגע מהאנטיביוטיקה.

 

הבסיס המדעי: כיצד אנטיביוטיקה משפיעה על המיקרוביום

המיקרוביום – המערכת הסמויה שמשפיעה על בריאותנו

במעי האדם חיים טריליוני חיידקים, וירוסים ופטריות המרכיבים יחד את "המיקרוביום" – מערכת אקולוגית מורכבת של מיקרואורגניזמים שמשפיעה על כמעט כל היבט בבריאותנו. מיקרוביום זה מתפקד כאיבר חיוני בפני עצמו, המקיים יחסי גומלין הדוקים עם גוף האדם ומשפיע על תהליכים פיזיולוגיים רבים.

חיידקי המעי ממלאים תפקיד מרכזי בעיכול המזון, פירוק סיבים תזונתיים שלא ניתן לעכל באופן עצמאי, ייצור חומצות שומן קצרות שרשרת התורמות לבריאות מערכת העיכול, ויסות רמות הסוכר בדם, ושמירה על משקל תקין. בנוסף, הם אחראים על סינתזת ויטמינים חיוניים כגון ויטמין K ו-B12, שתורמים לקרישת דם תקינה ולתפקוד מערכת העצבים.

המיקרוביום גם משחק תפקיד מכריע במערכת החיסון – הוא מסייע בזיהוי והדיפה של פתוגנים מזיקים, שומר על איזון דלקתי בגוף, ואף משפיע על תגובות אלרגיות ומחלות אוטואימוניות. מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על קשר הדוק בין חיידקי המעי לבין בריאות המוח, מצב הרוח והתנהגות. חיידקים אלה משפיעים על ייצור נוירוטרנסמיטרים כגון סרוטונין ודופמין, האחראים על תחושת רוגע ואושר, ועשויים להיות קשורים למצבים כמו דיכאון, חרדה ואף מחלות נוירולוגיות כגון אלצהיימר ופרקינסון.

הרכב המיקרוביום מושפע מגורמים רבים, כולל תזונה, אורח חיים, שימוש באנטיביוטיקה, מתח נפשי וגנטיקה. שמירה על איזון במיקרוביום חיונית לבריאות הכללית, וניתן לתמוך בו באמצעות תזונה עשירה בסיבים, פרוביוטיקה, פעילות גופנית והפחתת סטרס.

 

פעולת האנטיביוטיקה וההשלכות על חיידקי המעיים

אנטיביוטיקה פועלת על-ידי הריגת חיידקים מזיקים או עיכוב התרבותם. הבעיה היא שרוב תרופות האנטיביוטיקה אינן סלקטיביות – הן אינן מבדילות בין חיידקים "טובים" ל"רעים". כתוצאה מכך, בזמן טיפול אנטיביוטי מתרחשת פגיעה משמעותית באוכלוסיית החיידקים המועילים במעיים.

נמצא כי אפילו טיפול אנטיביוטי קצר עלול לגרום לשינויים במיקרוביום שנמשכים חודשים ואף שנים.

הדיסביוזיס (חוסר איזון במיקרוביום) שנוצר בעקבות האנטיביוטיקה קשור לתופעות כמו:

– שלשולים הקשורים לאנטיביוטיקה (Antibiotic-Associated Diarrhea)

– זיהום קלוסטרידיום דיפיצילה (C. difficile)

– עליה בסיכון לזיהומים חוזרים

– תסמונת המעי הרגיז

– רגישויות למזון

 

פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה: חשיבות הפרוביוטיקה בזמן טיפול אנטיביוטי

 

מהי פרוביוטיקה?

פרוביוטיקה מוגדרת על-ידי ארגון הבריאות העולמי כ"מיקרואורגניזמים חיים, אשר כאשר הם ניתנים בכמות מתאימה, מעניקים תועלת בריאותית למארח". במילים פשוטות, מדובר בחיידקים "טובים" אשר מסייעים לאיזון המיקרוביום, משפרים את תפקוד מערכת העיכול, ותורמים לבריאות הכללית של הגוף.

חיידקים פרוביוטיים נפוצים בעיקר במשפחות לקטובצילוס וביפידובקטריום, והם נמצאים במזונות מותססים כמו יוגורט, קפיר, כרוב כבוש, קימצ'י ומיסו, וכן בתוספי תזונה ייעודיים. החיידקים הללו פועלים במספר מנגנונים – הם מתחרים עם חיידקים מזיקים על מקורות מזון והיצמדות לדפנות המעי, מייצרים חומרים אנטי-מיקרוביאליים שמסייעים בהגנה מפני זיהומים, ותומכים בשיקום שכבת הרירית של המעי, מה שתורם למניעת חדירת רעלנים וגורמים פתוגניים למחזור הדם.

מעבר להשפעתם הישירה על מערכת העיכול, פרוביוטיקה משחקת תפקיד חשוב גם במערכת החיסון, מאחר שהיא מסייעת לווסת את התגובה החיסונית ולהפחית מצבים דלקתיים בגוף. בנוסף, מחקרים מצביעים על קשר בין צריכת פרוביוטיקה לשיפור במצבים כמו תסמונת המעי הרגיז (IBS), שלשולים הנגרמים כתוצאה משימוש באנטיביוטיקה, אלרגיות, ואף השפעה אפשרית על בריאות הנפש, כולל הפחתת רמות מתח וחרדה.

ההשפעה של פרוביוטיקה תלויה בסוג הזן, מינון החיידקים, וההתאמה האישית לכל אדם. לכן, שילוב פרוביוטיקה בתזונה היומית – בין אם דרך מזונות טבעיים או תוספים – יכול לתרום משמעותית לאיזון הבריאותי, במיוחד בשילוב עם תזונה עשירה בסיבים פרה-ביוטיים המהווים מזון לחיידקים הידידותיים.

 

היתרונות של נטילת פרוביוטיקה במקביל לאנטיביוטיקה

מחקרים רבים הוכיחו את היעילות של פרוביוטיקה בהפחתת תופעות הלוואי של אנטיביוטיקה:

1. הפחתת שכיחות השלשולים – פרוביוטיקה מפחיתה את הסיכון לשלשולים הקשורים לאנטיביוטיקה בצורה משמעותית.

2. מניעת זיהומי C. difficile – פרוביוטיקה מסייעת בהפחתת הסיכון לזיהומים חמורים הנגרמים מהפרת האיזון במעיים.

3. שיקום מהיר יותר של המיקרוביום – נטילת פרוביוטיקה מזרזת את קצב התאוששות המיקרוביום לאחר טיפול אנטיביוטי.

4. הפחתת זיהומים נרתיקיים ופטרת – בקרב נשים במיוחד, פרוביוטיקה מסייעת במניעת זיהומים משניים שעלולים להופיע בעקבות הטיפול האנטיביוטי.

 

מתי לקחת פרוביוטיקה עם אנטיביוטיקה?

אחת השאלות הנפוצות ביותר היא בדיוק מתי יש לקחת פרוביוטיקה ביחס לאנטיביוטיקה. הנה ההנחיות המדויקות:

מרווח הזמן המומלץ
כלל הזהב: יש לקחת פרוביוטיקה לפחות שעתיים לפני או אחרי האנטיביוטיקה.
הסיבה לכך פשוטה – האנטיביוטיקה פועלת להשמדת חיידקים מזיקים, אך במקביל היא עלולה לפגוע גם בחיידקים הפרוביוטיים. אם ניטול אותם יחד, האנטיביוטיקה עלולה להפחית את יעילות הפרוביוטיקה או אף להרוס חלק מהחיידקים הידידותיים שבה. המרווח של שעתיים מאפשר לאנטיביוטיקה להיספג ולהתחיל את פעולתה ללא הפרעה, וכך הפרוביוטיקה יכולה לפעול ביעילות רבה יותר.

חשוב לציין שגם פרוביוטיקה אחרי אנטיביוטיקה יכולה להיות מועילה מאוד, מאחר והיא מסייעת לשיקום המיקרוביום שנפגע במהלך הטיפול האנטיביוטי. מומלץ להמשיך ליטול פרוביוטיקה גם לאחר סיום השימוש באנטיביוטיקה, למשך לפחות שבועיים נוספים, כדי לעזור לגוף להחזיר את האיזון החיידקי ולמנוע תופעות לוואי כמו שלשולים, גזים וחולשה חיסונית.

 

הנחיות ספציפיות לפי סוגי אנטיביוטיקה:

לא כל האנטיביוטיקות פועלות באופן זהה, ולכן חשוב להתייחס לסוג האנטיביוטיקה:
– אנטיביוטיקה מקבוצת הפניצילינים/צפלוספורינים: מרווח של 2-3 שעות
– פלואורוקינולונים (כמו ציפרופלוקסצין): מרווח של 3-4 שעות
– טטרציקלינים: מומלץ מרווח של 4 שעות לפחות

 

מתי להתחיל ומתי להפסיק

תחילת הטיפול הפרוביוטי: אידיאלית, מומלץ להתחיל לקחת פרוביוטיקה מהיום הראשון של הטיפול האנטיביוטי, ואפילו כמה ימים לפני אם אפשרי.
משך הטיפול: יש להמשיך לקחת פרוביוטיקה לפחות שבועיים עד חודש לאחר סיום הטיפול האנטיביוטי. זאת כדי לאפשר למיקרוביום להתאושש במלואו.מחקרים מראים כי טיפול פרוביוטי שנמשך 4 שבועות לאחר סיום האנטיביוטיקה מביא לשיקום מיטבי של המיקרוביום.

 

מינון פרוביוטיקה בזמן אנטיביוטיקה: מה מומלץ?

 

המינון היעיל של פרוביוטיקה- (CFU):

Colony Forming Units) CFU) היא יחידת המדידה שמציינת את כמות החיידקים החיים בתכשיר הפרוביוטי.

בזמן טיפול אנטיביוטי, כמות הCFU המומלצת היא:

– מבוגרים: 10-30 מיליארד CFU ליום

– ילדים: 5-10 מיליארד CFU ליום

– תינוקות: 1-3 מיליארד CFU ליום

חשוב לציין שבזמן טיפול אנטיביוטי מומלץ מינון גבוה יותר מהרגיל, זאת עקב הפגיעה המשמעותית באוכלוסיית החיידקים הטבעית.

חלוקת לקיחת הפקוביוטיקה במהלך היום

עדיף לחלק את צריכת הפרוביוטיקה ל-2-3 מנות במהלך היום, במיוחד אם הטיפול האנטיביוטי ניתן מספר פעמים ביום. זה מגדיל את הסיכוי שהחיידקים הפרוביוטיים יצליחו להתבסס במעיים.

 

איזה פרוביוטיקה לקחת עם אנטיביוטיקה?

לא כל הפרוביוטיקה נבראה שווה. זני פרוביוטיקה מסוימים נמצאו יעילים במיוחד בהקשר של טיפול אנטיביוטי:

 

זני פרוביוטיקה מומלצים

1. Lactobacillus rhamnosus GG – אחד הזנים הנחקרים ביותר, עם עמידות טובה לחומציות הקיבה ויעילות מוכחת בהפחתת שלשולים.

2. Saccharomyces boulardii – למעשה זהו שמר (פטריה) ולא חיידק, מה שהופך אותו לעמיד במיוחד לאנטיביוטיקה.

3. זני Bifidobacterium (במיוחד B. longum, B. bifidum) – תורמים לשיקום מהיר של המיקרוביום.

4. תכשירים המשלבים מספר זנים – תכשירים המשלבים מספר זנים יעילים יותר מתכשירים חד-זניים.

 

תכשירים מומלצים הזמינים בישראל

בישראל ניתן למצוא מגוון תכשירים איכותיים כגון:

• פרוביוטיקה 25+ מיליארד: פורמולה ייחודית לאיזון פלורת המעי ולשילוב במגוון מחלות קיבה ומעיים
• ביו 25: מכיל 11 זנים שונים של חיידקים פרוביוטיים.
• פרוביוטיק דייג'סט: שילוב ייחודי של פרוביוטיקה ואנזימי עיכול חיוניים.
• פרוביוטיקה 50+: 50 מיליארד חיידקים טובים בשחרור מושהה בתוספת ל גלוטמין.
• מולטי ביליון דופליוס: נוסחת מולטי-ביליון-דופילוס מתקדמת מספקת ארבעה זנים של חיידקים ידידותיים, במינון של חמישה מיליארד חיידקים פעילים, המוגנים בפטנט בכל כמוסה.

 

פרוביוטיקה אחרי סיום הטיפול האנטיביוטי

שיקום המיקרוביום לאחר טיפול אנטיביוטי הוא תהליך הדורש זמן, והמשך נטילת פרוביוטיקה גם לאחר סיום האנטיביוטיקה חיוני ביותר.

 

כמה זמן להמשיך?

מחקרים מראים כי המיקרוביום עשוי להיות במצב של אי-איזון עד 6 חודשים לאחר טיפול אנטיביוטי. עם זאת, ההמלצה המקובלת היא להמשיך בפרוביוטיקה לפחות 2-4 שבועות לאחר סיום הטיפול האנטיביוטי.

 

מזונות תומכי מיקרוביום

לצד הפרוביוטיקה, חשוב לתמוך בשיקום המיקרוביום גם דרך התזונה:

– מזונות עשירים בפרוביוטיקה – יוגורט, קפיר, מיסו, קימצ'י, כרוב כבוש

– מזונות פרה-ביוטיים (מזון עבור החיידקים הטובים) – שום, בצל, ארטישוק ירושלמי, אספרגוס, בננות, עולש

– מזונות עשירים בסיבים תזונתיים – דגנים מלאים, ירקות, פירות

 

אוכלוסיות מיוחדות והתאמת הטיפול הפרוביוטי

 

ילדים ותינוקות

אצל ילדים ותינוקות, ההשפעה של אנטיביוטיקה על המיקרוביום עשויה להיות משמעותית במיוחד, שכן המיקרוביום שלהם עדיין בשלבי התפתחות. מחקרים מראים כי טיפול פרוביוטי בילדים יעיל במיוחד:

– לתינוקות מומלץ תכשירים נוזליים או אבקה

– לילדים קיימים תכשירים בטעמים נעימים או כאבקה שניתן לערבב במזון

 

נשים בהריון

נשים בהריון שנוטלות אנטיביוטיקה יכולות ומומלץ שייקחו פרוביוטיקה, בדגש על זנים שנחקרו ונמצאו בטוחים בהריון כמו רוב זני הלקטובצילוס והביפידובקטריום.

 

אנשים עם מערכת חיסון מוחלשת

לאנשים עם מערכת חיסונית מוחלשת מומלץ לבחור פרוביוטיקה שנבדקה מדעית ובעלת פרופיל בטיחות גבוה. עדיף תוספים שעברו בקרת איכות קפדנית ומכילים זנים מתונים שאינם נוטים להתרבות בצורה בלתי מבוקרת. חשוב להתייעץ עם רופא לפני השימוש כדי להבטיח התאמה אישית ובטיחות.

 

שאלות ותשובות נפוצות

שאלה 1: מה ההמלצה למינון פרוביוטיקה בזמן אנטיביוטיקה?

תשובה: אין מינון אחיד שמתאים לכל המקרים, אך בדרך כלל מומלץ לבחור מוצר פרוביוטי עם מינון גבוה יחסית – לדוגמה, בין 1 ל-10 מיליארד קולוניות (CFU) ליום. המינון צריך להיות מותאם לפרופיל הבריאותי של כל מטופל, ולכן מומלץ להתייעץ עם רופא או תזונאי. בנוסף, חשוב לשים לב להוראות היצרן בנוגע לאופן השימוש ולמרווחי הזמן מהאנטיביוטיקה, כדי להבטיח שהחיידקים הפרוביוטיים ישרדו את הטיפול.

 

שאלה 2: מתי לוקחים פרוביוטיקה אחרי אנטיביוטיקה?

תשובה: המומלץ הוא ליטול פרוביוטיקה לפחות שעתיים לפני או אחרי נטילת האנטיביוטיקה, כדי להבטיח שהפרוביוטיקה לא תיפגע מפעולתה של האנטיביוטיקה. כמו כן, כדאי להמשיך בנטילת פרוביוטיקה גם לאחר סיום הטיפול – בדרך כלל למשך שבועיים, כדי לעזור בשיקום המיקרוביום ולמנוע תופעות לוואי כמו שלשולים והפרעות עיכול.

 

שאלה 3: איזה פרוביוטיקה מומלצת עם אנטיביוטיקה?
תשובה: בעת נטילת אנטיביוטיקה, מומלץ לבחור בפרוביוטיקה המכילה זנים עמידים שיכולים לשרוד את השפעת האנטיביוטיקה ולסייע בהגנה על המיקרוביום. חשוב לבחור תוסף פרוביוטי איכותי המכיל מגוון רחב של חיידקים ידידותיים, עם כמות מספקת של יחידות יוצרות מושבות (CFU), בדרך כלל בטווח של 5–10 מיליארד לפחות.

בנוסף, ישנם תוספי פרוביוטיקה ייעודיים לשימוש בזמן אנטיביוטיקה, הכוללים זנים שנבדקו מחקרית ונמצאו כיעילים במניעת תופעות לוואי כמו שלשולים, גזים וחוסר איזון חיידקי. מומלץ לקרוא את ההנחיות שעל גבי האריזה ולוודא שהמוצר מותאם לשימוש יחד עם אנטיביוטיקה.

חשוב להקפיד על נטילה נכונה – במרווח של לפחות שעתיים מהאנטיביוטיקה – ולהמשיך לקחת את הפרוביוטיקה גם לאחר סיום הטיפול, למשך כשבועיים נוספים, כדי לסייע בשיקום המיקרוביום.

 

טבע ובריאות – הבריאות שלך בידיים טובות!

בטבע ובריאות אנו מחויבים להעניק לך את המוצרים והשירותים הטובים ביותר בתחום הבריאות הטבעית. עם מבחר רחב של תוספי תזונה, צמחי מרפא, קוסמטיקה טבעית ועוד מוצרים מגוונים מהחברות המובילות – תוכל למצוא אצלנו כל מה שדרוש לך לאורח חיים בריא ומאוזן.

הצוות שלנו כאן ללוות אותך בייעוץ מקצועי ואישי, כדי שתוכל לקבל את ההחלטות הבריאותיות הנכונות עבורך.

צרו איתנו קשר בהקדם ונשמח לסייע לכם!

סניף חיים משה שפירא 22, אשדוד

טל: 077-3006474

סניף הקליטה 3, אשדוד

טל: .08-8552262

נייד: 052-2583315

 

מוזמנים גם ליצור קשר באתר ואנו נחזור אליכם בהקדם!